בייסברג, 35, מנהל אסטרטגית כמה מהלקוחות הגדולים במשק ובעל רקע עשיר במיתוג וניהול משברים. במסגרת תפקידו יעסוק בחיזוק המיצוב של רהט כעיר מטרופולין מרכזית בנגב
החברה הכלכלית רהט בחרה באלמוג בייסברג, מנכ"ל קבוצת בייסברג, לניהול האסטרטגיה התקשורתית והשיווקית שלה באתגרים הרבים העומדים לפתחה בשנים הקרובות.
בייסברג, 35, מנהל אסטרטגית כמה מהלקוחות הגדולים במשק ובעל רקע עשיר במיתוג וניהול משברים. במסגרת תפקידו יעסוק בחיזוק המיצוב של רהט כעיר מטרופולין מרכזית בנגב.
עם למעלה מ-80,000 תושבים רהט היא העיר הערבית הגדולה בישראל והעיר הבדואית היחידה בעולם וכעת היא מבקשת לחזק את המיצוב שלה כעיר מטרופולין מרכזית בנגב. החברה הכלכלית רהט פועלת לפיתוח הכלכלה המקומית וקידום זירת העסקית העירונית, למשיכת עסקים חדשים וליצירת שיתופי פעולה בין מגוון שחקנים. החברה הכלכלית היא ארגון מקצועי המהווה זרוע ביצוע של עיריית רהט, לניהול פרויקטים ביעילות ובזמני תגובה מהירים.
החברה משמשת כמנוף כלכלי לפיתוח וקידום העיר רהט באמצעות יזמות ופיתוח כלכלי, תוך שימוש מושכל במשאבים העומדים לרשותה, לרווחת תושבי העיר והעסקים המקומיים.
מאז תחילת פעילותה, מבצעת החברה הכלכלית שיקום לתשתיות ברחבי העיר, בניית גני ילדים, שיפוץ האב קליקה רהט, ומנהלת את אזור התעשייה המאוכלס בעיר באמצעות מנהלת אזורי התעשייה.
החברה הכלכלית ברהט מצטרפת ליותר ממאה ארגונים להם מייעצת קבוצת בייסברג, בראשה עומד אלמוג בייסברג, בתחומי האסטרטגיה, הדיגיטל, הסושיאל, המיתוג, התקשורת הבינלאומית וניהול המשברים. בין לקוחותיה: ההסתדרות הלאומית, מכון וינגייט, רשת החינוך עתיד, תמנון, מכון דוידסון, ויקטורי, ויליפוד, החברה למתנ"סים, צוות 3 ועוד.
אלמוג בייסברג, מנכ"ל "קבוצת בייסברג": "כתושב הנגב בעצמי רהט תמיד הייתה עבורי תעלומה – מצד אחד אחת הערים הגדולות באזור ומהצד השני עיר שאנחנו לא יודעים עליה כמעט כלום. כבר בפגישה הראשונה איתם ראיתי איזה פוטנציאל עצום טמון בה ואני משוכנע שביחד ובכוחות משולבים נדע להוציא אותו החוצה לידיעת כלל הציבור הישראלי. אני גאה ונרגש ללוות את החברה הכלכלית ברהט באתגרים של השנים הקרובות".
קומבינה ישראלית פוליטית שהשמיטה את סעיף הלאום מתעודת הזהות פתחה דלת לפילוגים נוספים • הגיע הזמן החזיר את הסעיף ולחדד את השייכות
ב־7 באוקטובר משהו בכולנו מת. אלא שימים ספורים לאחר מכן נדמה שמשהו בנו גם התחיל לחיות שוב.
במלחמות, כשטובחים בנו, אנחנו נזכרים שכולנו אחים. פעם היה ברור לכולם – זוהי מדינת היהודים. על בסיס ההבנה הזאת ניתן לנו המנדט מהאו"ם, ועל בסיסו גם נכתבה מגילת העצמאות, שסביבה יש קונצנזוס בחברה הישראלית. באופן טבעי, כשהזמן עובר והזיכרון דוהה עלולים להתבלבל. עם השנים התחילו תהיות. היו כאלה ששאלו אם הם יותר "יהודים או דמוקרטים", היו ששאלו את עצמם אם הם יותר "יהודים או ישראלים" כאילו שהם מחויבים לבחור.
היהדות היא דת, אבל מעל לכל היא לאום. היא המורשת והמקורות, היא הזהות הבסיסית של כולנו. יהודים. תשאלו את שונאינו – באופן אירוני הם היחידים שלא מבדילים בינינו.
זה אולי פרט קטן בהיסטוריה, אבל בעיניי הוא משמעותי: ב־25 באפריל 2002 החליט שר הפנים דאז אלי ישי, יהודי חרדי מש"ס, שבמקום לציין בגאווה בתעודת הזהות שהלאום שלנו הוא "יהודי" נהפוך את הלאום שלנו לשורה של כוכביות חסרות זהות. בתעודות הזהות הביומטריות החדשות אפילו אין כוכביות, לקחו לנו את הלאום לחלוטין.
ולמה כבוד השר דאז גנב לנו את הלאום? כי כמה ימים לפני כן בג"ץ קבע שניתן לרשום כיהודי גם את מי שעבר גיור רפורמי. השר, שרצה להימנע מלהכיר במסמך רשמי כמו תעודת זהות במתגיירים רפורמים כבעלי לאום יהודי, החליט להשמיט לגמרי את סעיף הלאום. קומבינה ישראלית שבהרף עין ביטלה את הזהות של כולנו. ומה בעצם אמר כאן השר? שאם בג"ץ יקבע לנו מי יהודי אז אני שורף את המועדון ואף אחד לא יהיה יהודי. זה היה המסר, זה היה המעשה, ואנחנו נשארנו עם ההשלכות. מכאן החלה ההידרדרות: היו שביקשו לנצל את המצב ולהפוך את הלאום שלנו ל"ישראלי", אחרים הפגינו וטענו שהם בכלל דמוקרטים ולא יהודים. השתגענו. ואז הגיע "חוק הלאום", שפילג וקיטב אותנו עוד יותר – ולא שינה במאומה את המצב.
זה צריך להיות כתוב בתעודה הרשמית שמנפיקה מדינת ישראל לכל אחד מאזרחיה – ומכאן מי שרואה בזה דת יראה בזה דת, מי שרואה בזה שייכות או שותפות גורל ימצא את עצמו שם. דבר אחד יהיה ברור לעולם כולו – יש לנו לאום, יש לנו בסיס משותף. יש לנו עבר, הווה ועתיד
כעת, כשרבים מאיתנו הבינו שוב את זכות קיומם בארץ הזו ואת הזהות שלהם, הגיע הזמן להחזיר לתעודות הזהות את הלאום. זה צריך להיות כתוב בתעודה הרשמית שמנפיקה מדינת ישראל לכל אחד מאזרחיה – ומכאן מי שרואה בזה דת יראה בזה דת, מי שרואה בזה שייכות או שותפות גורל ימצא את עצמו שם. דבר אחד יהיה ברור לעולם כולו – יש לנו לאום, יש לנו בסיס משותף. יש לנו עבר, הווה ועתיד.
רבים נרתעים מהיהדות, שנתפסת בעיניהם רק כדת. אבל היהדות במובן הלאומי מגדירה אותנו, מחברת אותנו למקורות ומחברת בינינו. אפשר לחשוב שמדובר באקט בעל משמעות סמלית בלבד, אך אני סבור שזה הבסיס לאחדותנו. יש בינינו זרמים, אך כולנו יהודים. אם חמאס הבינו זאת, למה שלא נבין את זה בעצמנו?
קבוצת בייסברג העוסקת ביחסי ציבור זכתה בתקציב של קבוצת הנדל"ן R.E.L (אריאל), התקציב החדש יטופל במחלקת הנדל"ן של החברה. אלמוג בייסברג: "אנחנו שמחים להצטרף למשפחת R.E.L בתקופה בה הם פורצים אחרי שנים של עשייה מתחת לראדר".
קבוצת R.E.L מודיעה היום על כך שבחרה ב"קבוצת בייסברג", שנמצאת בבעלות האחים אלמוג וגל בייסברג, לטפל במערך האסטרטגיה ויחסי הציבור שלה. התקציב החדש יטופל במחלקת הנדל"ן של "קבוצת בייסברג" המטפלת בין היתר באיגוד מהנדסי ואדירכלי ערים, בית ירושלמי, אייקונקס, אסיה סיירוס, הסכם גג אשדוד ועוד.
קבוצת R.E.L (אריאל) הוקמה בשנת 2011 על ידי היזם טוביה לקוביץ' ופיליפ גודמן. פעילות הקבוצה מתרכזת בשלושה תחומים עיקריים: מגורים, קרקעות ואנרגיה. בשנים הקרובות צפויה הקבוצה לבנות עשרות אלפי יח"ד ברחבי הארץ במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית ולקחת חלק בפרויקטים מרכזיים ונרחבים בתחומי האנרגיה עם דגש על אנרגיה מתחדשת.
קבוצת בייסברג היא חברת תקשורת שיווקית משולבת המטפלת בעשרות לקוחות גדולים בתחומים שונים ובהם נדל"ן,קמעונאות, תרבות, ספורט, מגזר שלישי, חברות בורסאיות ועוד. בין לקוחות ההקבוצה: ויקטורי, ההסתדרות הלאומית, מכון וינגייט, קבוצת עתיד, מלונות אסטרל, כללית אסתטיקה, החברה למתנ"סים ועוד. במקביל מתמחה החברה בטיפול במשברים וקמפיינים פוליטיים לרשויות מקומיות ולמתן מענה למשרדי ממשלה ואנשי עסקים בכירים.
אלמוג בייסברג, מנכ"ל קבוצת בייסברג, מסר: "בשנים האחרונות עולם הנדל"ן, עם דגש על התחדשות עירונית, סוער ונמצא כל הזמן בכותרות. אנחנו שמחים להצטרף למשפחת R.E.L בתקופה בה הם פורצים אחרי שנים של עשייה מתחת לרדאר למרכז הבמה הציבורית ובטוחים שנגיע יחד להישגים גדולים".
טוביה לבקוביץ', יו"ר קבוצת R.E.L, הוסיף: "הרבה אתגרים מחכים לנו בשנים הקרובות ואנחנו שמחים שקבוצת בייסברג תלווה אותנו בהם. הקבוצה, בזרועות השונות שלה מגשימה את החלום הציוני, בונה ומפתחת את הארץ מצפון ועד דרום ותמשיך לעשות זאת ביתר שאת עם פרויקטים מסקרנים ומעניינים שייחשפו בתקופה הקרובה".
נתניהו, קצב ומשה איבגי – מה קורה כשהקרב המשפטי זולג לרשתות?
בעוד הליכים משפטיים מתנהלים בעצלתיים בבית המשפט, ברשתות החברתיות מתנהל שיח מסוג אחר לגמרי שעלול לחרוץ את דינם של נאשמים, בין אם הורשעו או זוכו. אז איך מומלץ להתנהל מול התקשורת בזמן משפט ואיך תשמרו על המוניטין שלכם?
לפני כחודש נחצו כל הקווים במשחק התקשורתי עם הדלפת פסק הדין הנפיץ בפרשת עילת הסבירות שהרעישה את המדינה במשך חודשים רבים. מי הדליף את פסק הדין לעמית סגל, מה היה האינטרס, ואיך זה השפיע על החלטת השופטים? מי הדליף פרטים משמעותיים וחסויים ממשפט נתניהו? למי היה אינטרס לפרסם את סרטון וידוא ההריגה של אלאור אזריה בפריים טיים? שאלות אלה חשובות לא פחות ואפילו יותר מאשר השאלות ששאלו השופטים באותם הליכים משפטיים.
מאז שעקרון הסוביודיצה – הכלל לפיו אין לפרסם פרטים שבכוחם להשפיע על הליך המשפטי – הפך לאות מתה, הרי שהליכים משפטיים בעלי עניין עברו להתנהל בזירת התקשורת. עקרון הסוביודיצה לא עוגן בחוק הישראלי, שנוטה באופן ברור לחופש הביטוי ולעיקרון זכות הציבור לדעת, ויש לכך משמעות אדירה. מכאן שניהול תקשורת במהלך משפט אזרחי, פלילי או בתביעה ייצוגית הוא מרכיב קריטי בתהליך המשפטי וביכולתו להשפיע רבות על התוצאה הסופית.
תקשורת מוצלחת מחייבת יצירת נרטיב עקבי וברור, שמירה על פרטיות ודיסקרטיות, גישה מותאמת למדיה ולרשתות החברתיות, והתמודדות מהירה עם שינויים בזמן אמת.
כשהתקשורת חורצת את הדין
לתקשורת ולדעת הקהל ברשתות החברתיות יש נטייה לחרוץ דין במהירות, גם מבלי להיזקק לראיות משפטיות. כך למשל, תלונה על הטרדה מינית נגד העיתונאי עמנואל רוזן הובילה לפגיעה ציבורית אנושה בו ובקריירה שלו, למרות שתיק החקירה נגדו נסגר על ידי הפרקליטות מחוסר ראיות.
במקרה אחר, לתקשורת היה חלק מרכזי בהחמרה עם נאשם בעבירות מין. השחקן משה איבגי הורשע בביצוע מעשה מגונה, אך נגזרו עליו עונשי עבודות שירות ומאסר על תנאי בלבד. שנה לאחר מכן, בעקבות תחקיר בתכנית "עובדה" שהציג עדויות מפי נשים שעבדו עם איבגי, ערעור המדינה על קלות העונש התקבל, ובית המשפט גזר על איבגי 11 חודשי מאסר בפועל.
מצד השני, נאשמים רבים, בעיקר פוליטיקאים, משתמשים לעיתים בעיסוק התקשורתי האובססיבי אודות משפט המתנהל נגדם כחלק מקו הגנה של "הגנה מן הצדק". כך בין היתר נהגו הנשיא לשעבר משה קצב, השר לשעבר חיים רמון וכמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטוען בעקביות כי "התקשורת נגדו".
בעניין זה אמר השופט בדימוס דן ארבל בעת שפרשת רמון נידונה בבית המשפט: "איך נאשם יכול להתגונן בעיתונות? שופטים אותו בלי שיכול להתגונן. אני עושה את כל המאמצים לשכנע את עצמי שזה לא ישפיע עלי, אבל אני לא יכול לערוב שזה לא השפיע על אף שופט. די בכך שלנאשם יש הגשה של אי צדק".
אז אם גם אתם מנהלים הליך משפטי, ואתם מעוניינים לשמור על דעת קהל חיובית גם מחוץ לכותלי בית המשפט, הנה 5 הצעות שיכולות לשנות את כף המאזניים:
קבעו נרטיב מובהק
אחד האלמנטים החשובים ביותר בניהול תקשורת בזמן תהליך משפטי הוא קביעת נרטיב עקבי וברור. זה כולל הגדרה מדויקת של המסרים המרכזיים שיש להעביר לציבור ולשער בגורמים המעורבים. עורך דין טוב הוא "סטורי טלר" במהותו שיודע לצבוע בגוונים חיוביים את הלקוח שלו ולהשחיר את הצד השני. יועץ תקשורת יודע לחדד קווים אלה ולהתאימם לסיפור שהתקשורת אוהבת ויודעת לספר.
לדוגמא, הנרטיב שסנגורי משה קצב ניסו לקדם, של איש פשוט שעלה מלמטה עד שאיים על האליטות והוחלט להפילו, לא התאים לימי ה"מי טו" והנרטיב המעודכן על "טורף הנשים" שמנצל את מעמדו כנשיא – ניצח.
משרד האסטרטגיה ויחסי הציבור 'גל תקשורת' של האחים גל ואלמוג בייסברג, פותח את 2017 עם 5 תקציבים חדשים שנוספו למשרד וזאת במקביל ל-8 תקציבים שגייס לפני מספר חודשים. אל רשימת הלקוחות של 'גל תקשורת' מתווספים ארגון 'נפש בנפש', עמותת 'עתיד פלוס', יצרנית הבלוקים 'טרמודן', המכינה הקדם צבאית 'תבור' ומגדלי Global Tower (גלובל טאוור השקעות).
החברה שבבעלות האחים בייסברג; גל, מייסד ומנכ"ל החברה ואלמוג, מנהל הקריאייטיב ומקים המחלקה הדיגיטאלית בחברה, פועלת בתחום כעשר שנים וטיפלה במשך הזמן במגוון רחב של לקוחות מתחומי התכנון והבנייה, הקמעונאות, הלייף סטייל, הפוליטיקה, החינוך ומייצגת גם גופים וארגונים ציבוריים.
החברה מעסיקה כיום 8 יועצי תקשורת בעלי ניסיון רב, שמילאו תפקידים בכירים בחברות מקבילות בתחום היח"צ והאסטרטגיה ובארגונים מוסדיים ופרטיים. לאחרונה ולאור הרחבת מחלקת הדיגיטל, גייסה החברה את מייק וייצמן, שבתפקידו האחרון שימש כמנהל מחלקת דיגיטל ב"רימון-כהן-שינקמן".
גל בייסברג, מייסד החברה: "בחציון הראשון לשנת 2016 קיבלנו החלטה אסטרטגית לצמוח בצורה מבוקרת, להעשיר את צוות היועצים ולבנות תשתית איתנה לקראת שנת 2017 וכך היה. בחציון האחרון של השנה ריכזנו מאמצים בצמיחת החברה והתוצאות לא איחרו לבוא. בנוסף לגיוס לקוחות חדשים, החלטנו להתרחב לאפיקים נוספים ובין היתר, הקמנו מחלקה דיגיטלית אשר תומכת בלקוחות החברה ולמעשה מרכזת את המסר בבית אחד" בייסברג מוסיף: "אחרי שנים רבות של התמקצעות ופיתוח יכולות החלטנו להביא את החברה למקומה הראוי, אין לי ספק כי בשנת 2017 תשלים החברה את הפריצה קדימה".
קבוצת בייסברג זכתה במכרז יחסי הציבור של החברה למתנ"סים. בייסברג: "את 2022 פתחנו עם הצטרפות של שורת לקוחות, שמעידה על כך שהולכת להיות שנה מוצלחת"
החברה למתנ"סים בחרה ב"גלאי תקשורת" כזוכה במכרז יחסי הציבור מרכזים הקהילתייים שלה. חברת יחסי הציבור מקבוצת BAYSBERG TEAM תטפל בתקשורת הכללית של 180 המרכזים הקהילתיים.
החברה למתנ"סים היא חברה ממשלתית באחריות משרד החינוך והארגון החברתי המוביל בישראל עם הפרישה הרחבה ביותר במדינה, שייעודה הוא בניית קהילות מקומיות.
"גלאי תקשורת" נרכשה בסוף 2019 על-ידי האחים אלמוג וגל בייסברג ומוזגה לתוך קבוצת החברות שהקימו. הקבוצה מספקת מעטפת שיווקית נרחבת באמצעות חברות אסטרטגיה, דיגיטל, סושיאל, מיתוג, תקשורת בינלאומית ומגזרית, ניהול משברים ועוד ליותר ממאה ארגונים.
בין לקוחות החברה: ההסתדרות הלאומית, מכון וינגייט – המכון הלאומי למצוינות בספורט, קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב, רשת חנויות הביגוד תמנון, מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ענקית הקמעונאות ויקטורי, היבואנית ויליפוד, מרכז בגין, הרשות לפיתוח ירושלים ועוד.
חברת יחסי הציבור עבדה עם החברה למתנ"סים עד לפני כשנה, כשנסתיים תוקף חוזה קודם. "כל לקוח שחוזר אלינו הוא אות כבוד", אומר יו"ר הקבוצה היועץ האסטרטגי גל בייסברג. "את 2022 פתחנו עם הצטרפות של שורת לקוחות, שמעידה על כך שהולכת להיות שנה מוצלחת. אנו גאים להיות שותפים של הארגונים המובילים בישראל בדרכם לפסגות חדשות".
אנחנו מאמינים שהאנשים הם הגורם המרכזי שמשפיע על ההצלחה שלנו. אנחנו מחפשים אנשים רציניים ומקצועיים, שרוצים להצטרף אלינו למסע מרתק של צמיחה אישית וחברתית.